ישנם אתגרים רבים סביב הטיפול בחולה הקשיש. אחד מאלו הוא מתן טיפול תרופתי נאות ובפרט, ההתייחסות לאינטראקציות בין תרופתיות. רבים מהחולים המבוגרים נוטלים מספר רב של תרופות עבור מגוון מחלות כרוניות. במקרים רבים הסטטוס התזונתי של המטופלים הינו ירוד. סבורים שמטופלים מבוגרים סובלים משיעור גבוה יחסית של תופעות לוואי על רקע תגובות בין תרופתיות, אם כי ההיקף המדויק של הבעיה אינו ברור. מאמר זה סוקר את הבעיה, ומציע דרכים להתמודדות עמה.

ישנן תרופות המשפיעות על הפרמקוקינטיקה, כלומר – הספיגה, המטבוליזם והפירוק, של תרופות אחרות. דוגמא שכיחה לכך הינה תרופות המפורקות על ידי אחד מהאנזימים הכבדיים מקבוצת ה- cytochrome P450. ישנן אינטאקציות המשנות את הפרמקודינמיקה, כלומר – הפעילות הפרמקולוגית של התרופה בגוף, וגורמים להפחתת ההשפעה הרצויה, או להעלאת הסיכון לתופעות לוואי. תרופות מושפעות גם מרכיבים תזונתיים, מאלכוהול וממצבו התזונתי הבסיסי של החולה. לבסוף, מחלות רקע מסוימות יכולות גם-כן לשנות את פעילות התרופה בגוף.

הגורמים לכך שמטופלים קשישים חשופים לבעיות על רקע תגובות בין תרופתיות כוללים שינויים תלויי גיל בפרמקודינמיקה ובפרמקוקינטיקה. בנוסף, פקטורים אישיים כגון מטען גנטי והרגלים אישיים, תורמים להטרוגניות בין מטופלים בגיל דומה.

 מחקרים מצאו כי רבים  מהמטופלים הקשישים נוטלים תרופות שהרופא המטפל אינו מודע להן, ואחרים לא נוטלים את התרופות שהרופא סבור שהם נוטלים. הבעיה חמורה יותר אצל חולים המטופלים במסגרת חדר המיון , כיוון שאלו אינם מוכרים לרופא המטפל בהם, ולעיתים החולים מגיעים עם תיעוד רפואי חלקי או שגוי. חולים המטופלים בידי מספר רופאים נמצאים בסיכון גדול יותר לסבול מתופעות הקשורות בתגובות בין תרופתיות.

המחברים מציעים גישה קלינית שתקל את ההתמודדות של רופאים עם הבעיה. הם מחלקים את התגובות למספר קטגוריות. הקטגוריה הראשונה מתייחסת לתגובות בין תרופתיות שכיחות, הקשורות בדרך כלל בתרופות בעלות תחום טיפול צר כגון digoxin, phenytoin ו- warfarin. תגובות אלו מוכרות היטב לרופאים, וניתן לעקוב אחר הפעילות של התרופות בעזרת בדיקות מעבדה זמינות. גם תגובות הקשורות בציטוכרום p450 הן שכיחות ומוכרות. מצבים כגון עצירות, דמנציה ו- postural hypotension הן בעיות מוכרות בהקשר של השפעות תרופתיות. קטגוריה שנייה הינה תגובות מורכבות. החולים בקבוצה זו נוטלים תרופות רבות, וסובלים ממספר מחלות רקע. בדרך כלל אין בעיה בתרופות הבודדות כשלעצמן, אלא בשילוב בין התרופות, ובין התרופות לבין מחלות הרקע. קטגוריה שלישית הינה 'תגובות שרשרת'. הנזק במקרים אלו נגרם כאשר תופעת לוואי של טיפול תרופתי מאובחנת כבעיה רפואית חדשה, לה ניתן טיפול תרופתי נוסף. דוגמא לכך הינה חולי דמנציה המפתחים urinary incontinence בעקבות טיפול ב- cholinesterase inhibitors, וכטיפול לבעיה החדש הם מקבלים טיפול ב- anticholinergics.

תוכנות מחשב יכולות לסייע באיתור תגובות בין-תרופתיות, ולהזהיר את הרופא והרוקח במקרים בהם ישנו סיכון גבוה לכך. מחשבי כף יד משמשים רופאים רבים לצורך זה. מספר מחקרים בדקו את התוכנות הללו ונמצא כי ישנה שונות רבה באיכות ובשימושיות של מוצרים שונים. תוכנות המבצעות את הבדיקה באופן אוטומטי בזמן מילוי מרשם ממוחשב מבטלות את הצורך בביצוע פעולת ביקורת נפרדת, ומאפשרות ביצוע שינויים במרשם בזמן אמת. חשוב להיעזר בתוכנה איכותית הניזונה מבסיס נתונים מדויק ועדכני. על אף תרומתן הרבה בתחום זה, מרבית התוכנות הנמצאות בשימוש כיום אינן יעילות בהתמודדות עם תגובות בין תרופתיות מורכבות יותר, ואינן מותאמות לצרכים המיוחדים של חולים מבוגרים.

כאשר הרופא מודע לכך שהאוכלוסייה המבוגרת נמצאת בסיכון מוגבר לתופעות לוואי על רקע תגובות בין תרופתיות, הוא יכול להשתמש במגוון כלים בכדי למנוע אירועים אלו. יש לאתר גורמי סיכון כגון טיפולים תרופתיים נוספים ומחלות רקע, ליקויים ברישום, ובעיות בהיענות, תוך הבנת החשיבות שבאיסוף אנמנזה רפואית מכוונת ומידע ממקורות מגוונים. יש לצמצם שימוש בתרופות שאינן הכרחיות, להימנע ככל האפשר ממתן תרופות בעלות תחום תרפויטי צר, ולעשות שימוש בבדיקות מעבדה לבדיקת רמת התרופה במקרים בהם ניתן. כלים היכולים לסייע לרופא כוללים את הספרות הרפואית, תוכנות על המחשב השולחני ועל גבי מחשבי כף-יד, ואתרי אינטרנט. לעיתים יש צורך לאשפז את החולה בכדי לאבחן את הבעיה ולהתאים את הטיפול התרופתי, ובמקרים אלו חשוב לציין ברשומות כי סיבת האשפוז הינה טיפול בבעיות הקשורות בתגובות בין תרופתיות, ובכך לסייע בהבנת היקף הבעיה.

The challenge of managing drug interactions in elderly people, Louise Mallet, Anne Spinewine, Allen Huang, Lancet 2007; 370: 18591