אדנומות של המעי הגס מהוות שלב מוקדם בהתפתחות של סרטן המעי הגס ולכן החשיבות שבאבחון והטיפול בהן. אדנומות אלו הינן שכיחות מאד ומתגלות בדרך כלל באופן מקרי או בבדיקת סקר של המעי הגס. על אף הסיכון הנמוך להתמרה ממאירה, מומלץ להסיר באופן קולונוסקופי כל אדנומה המתגלה בזמן הבדיקה. גורמי סיכון המגבירים את החשש להתמרה סרטנית של אותו הנגע ומעידים על סיכון מוגבר להמצאות אדנומות נוספות וגידולים סרטניים באותו חולה כוללים – גודל העולה על ס"מ אחד, מאפיינים היסטולוגיים מתקדמים והיסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. מומלץ לבצע בדיקת מעקב קולונוסקופית אחת ל- 5 שנים ובאופן תכוף יותר בחולים בסיכון גבוה. לא הוכח כי לשינויים בתזונה השפעה מגנה בפני התפתחות סרטן. ישנן עדויות לגבי היעילות של תוספת סידן ושל תרופות מקבוצת ה- NSAIDs בהפחתת סיכון זה, אך אין כיום המלצה למתן תרופות אלו באופן שגרתי.

מבוא

סרטן של המעי הגס (colorectal cancer) מדורג כגורם השני בחשיבותו לתמותה בין הגידולים הממאירים. אדנומות של המעי הגס (colonic adenomas) מהוות את השלב המקדים להתפתחות סרטן של המעי הגס. אדנומות אלו הינן שכיחות ומופיעות בכמעט מחצית מהאוכלוסיה מעל גיל 60. אדנומות של המעי הגס אינן גורמות לתסמינים והן מתגלות במהלך בדיקת קולונוסקופיה או בדיקות הדמיה המבוצעות עקב תלונות אחרות, או כחלק מבדיקות סקר לאיתור סרטן של המעי הגס. על אף ש- 90% מנגעים אלו לא יתקדמו לסרטן, אין כיום אפשרות אמינה להבחין בין הנגעים השפירים, לבין אלו שהם בעלי פוטנציאל להתמרה ממאירה ולכן מומלץ להסיר את כולם לאחר הגילוי.

הסרת אדנומה מבטלת לחלוטין את הסיכון להתמרה של אותו נגע, אך האבחנה מצביעה על סיכון מוגבר להמצאות אדנומות נוספות ואף גידולים ממאירים של המעי הגס באתו חולה. 

מומלץ להמשיך במעקב קולונוסקופי אחר חולים אצלם התגלתה אדנומה של המעי הגס, כיוון שחולים אלו נמצאים בסיכון גבוה פי 2 עד 4 להמצאות של אדנומות נוספות ושל סרטן המעי הגס. גם בני משפחה בדרגת קרבה ראשונה לחולה נמצאים בסיכון מוגבר לכך. מידת הסיכון להמצאות נגעים נוספים תלויה במספר מאפיינים של האדנומה הראשונה שנמצאה; אדנומות גדולות מ- 1 ס"מ וכאלו המכילות מרכיבים היסטולוגים מתקדמים (מבנה מסוג villous, tubulovillous, או high-grade dysplasia) מכונות "advanced adenomas" ובמקרים אלו עולה הסיכון להמצאות אדנומות נוספות ולסרטן של המעי. גם מציאת אדנומות "פשוטות" מרובות מגביר סיכון זה. מאפיינים נוספים שנקשרו בסיכון מוגבר כוללים מין זכר, גיל מבוגר, והיסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. 

מעקב אחר דפוס הגדילה של אדנומות הראה כי נגעים קטנים מ- 1 ס"מ כמעט ואינם גדלים לאורך מעקב של מספר שנים, אך מומלץ לכרות גם אדנומות קטנות כיוון שאלו עלולות בכל זאת להכיל מוקדים סרטניים. תכיפות המעקב הקולונוסקופי המומלץ נגזרת מכמות ומאופי האדנומות שנמצאו, וזו נעה בין בדיקה אחת ל- 5 עד 10 שנים בחולים עם סיכון נמוך ועד בדיקה חוזרת לאחר מספר חודשים כאשר יש ספק אם בוצעה כריתה מלאה של הנגעים. כריתה מלאה מחייבת השגת מראה מקרוסקופי (macroscopic) תקין לאחר הסרת האדנומה וזיהוי גבולות כריתה תקינים בבדיקה היסטולוגית.

על אף הסקירה האנדוסקופית של המעי, לעיתים נותרות אדנומות שאינן מזוהות בבדיקה. מעריכים שהסיכוי שלא להבחין באדנומה קטנה מגיע עד 25% ויתכן שבמקרים בהם מתפתח סרטן בשנים שלאחר בדיקה קולונוסקופית, ההתפתחות הינה על רקע נגעים שלא זוהו בבדיקה.

בכדי למנוע מצב כזה, הסקירה האנדוסקופית צריכה להיות יסודית ומקיפה ולהתבצע על ידי בודק מוסמך ובעל ניסיון. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי כאשר משך הבדיקה קצר, הסיכון שלא להבחין בנגעים חשודים גדל. 

בעבר סברו כי יש צורך לבצע בדיקת ביקורת קולונוסקופית בכל שנה, לאחר גילוי אדנומה של המעי הגס. מאז, מחקרים מצאו כי אין יתרון בבדיקות חוזרות לאחר תקופה קצרה מ- 3 או 4 שנים. אין עבודות שבדקו תקופות מעקב ממושכות יותר, אך מכיוון שידוע כי הזמן הממוצע להתקדמות של אדנומה לסרטן נע בין 5 ל- 15 שנים ולאור השכיחות הנמוכה של התפתחות סרטו כזה בחולים הנמצאים בסיכון נמוך, נראה כי ניתן לבצע בדיקת מעקב קולונוסקופית אחת ל- 5 שנים או יותר בחולים אלו. 

ידוע כי הסיכון לסרטן של המעי הגס מושפע מגורמים סביבתיים; השמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון ותזונה עשירה בשומן ודלה בסיבים, פירות וירקות, מעלים את הסיכון לאדנומות ולסרטן. עם זאת, מחקרים שבדקו תוכניות לשינוי הרגלי התזונה במבוגרים, לא מצאו כי תוכניות כאלו הפחיתו את הסיכון לסרטן. ישנן עדויות סותרות לגבי היעילות של נטילת תוספת סידן, במניעה של אדנומות וסרטן המעי הגס. על אף דיווחים מוקדמים כי גישה זו מפחיתה את הסיכון לפתח אדנומות, מחקרים אחרים העלו תוצאות סותרות. ישנם ראיות כי בחולים שנטלו תרופות מקבוצת המעכבים הסלקטיבים של האנזים COX-2 (celecoxib) היתה ירידה בשיעור ההופעה של אדנומות נוספות, אך חולים אלו סבלו מעלייה בסיכון לאירועים לבביים. מחקרים אחרים מצאו כי גם לנטילת אספירין השפעה מגנה, אך ישנן חששות לגבי הסיכון המוגבר לדמם הכרוך בטיפול כזה. כרגע אין המלצה לטיפול תרופתי מונע עם התרופות שתוארו, אך ניתן לשקול את השימוש בהן בחולים נבחרים.  

Adenomatous Polyps of the Colon, Joel S. Levine, M.D., and Dennis J. Ahnen, M.D.,
N Engl J Med 2006;355:2551-7.