האם טיפול תוך-ורידי ב-Ferric Carobxymaltose (פרינג'קט) בחולי אי-ספיקת לב עשוי לתרום להפחתה בגודש ? (ESC Heart Failure)

במאמר שפורסם בכתב העת ESC Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר, מהן עולה כי טיפול תוך-ורידי בברזל עם Ferric Carboxymaltose (FCM) (פרינג'קט) מלווה בירידה מוקדמת בנפח הפלזמה ובמשקל הגוף, רמז כך שהפחתת הגודש הינה אחד המנגנונים בה החזר ברזל עשוי לסייע בטיפול בחולי אי-ספיקת לב.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסר ברזל עשוי להחמיר את התסמינים, איכות החיים והיכולת הגופנית של חולי אי-ספיקת לב ועשוי לעשות זאת ע"י עידוד צבירת נוזלים. הם בחנו אם החזר ברזל מוביל לשיפור הגודש בחולי אי-ספיקת לב ובחנו את החשיבות הפרוגנוסטית של חישוב נפח הפלזמה, מדד חדש של גודש, בסדרת נתוני FAIR-HF.

 

במחקר FAIR-HF נכללו 459 חולי אי-ספיקת לב עם חסר ברזל, אשר חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב-FCM או סליין ונבחנו לאחר 4, 12 ו-24 שבועות. על-בסיס משקל הגוף וריכוז המטוקריט הם חישבו את נפח הפלזמה (Plasma Volume Status) ב-436 משתתפים. בתחילת המחקר, נפח הפלזמה עמד על 5.5% ומשקל הגוף עמד על 76.9 ק"ג, כאשר עדות לבצקת היקפית תועדה ב-35% מהמשתתפים.

 

החוקרים מדווחים על מתאם בין ערכי PVS גבוהים יותר ובין סמנים אחרים לגודש, דוגמת ריכוז אלבומין נמוך בדם.

 

לאחר ארבעה שבועות, טיפול ב-FCM לווה בירידה גדולה יותר במשקל הגוף (0.02) ו-PVS (p<0.0001), עם מגמה של שיפור בבצקת היקפית לאחר 24 שבועות. ללא תלות בהקצאת הטיפול, בחולים עם ירידה בערכי PVS מתחילת המחקר עד לאחר 24 שבועות תועדה עליה גדולה יותר במרחק הליכה בשש דקות (61.4 מטרים לעומת 43.5 מטרים) עם סיכוי גבוה יותר לשיפור מדד NYHA (33.3% לעומת 15.5%).

 

מהנתונים עולה כי ערך PVS של מעל 4%- בתחילת המחקר ניבאו תוצאות גרועות יותר גם לאחר תקנון להקצאת הטיפול (יחס סיכון של 1.77, p=0.046).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול תוך-ורידי בברזל עם FCM מלווה בירידה בערכי PVS ובמשקל הגוף כבר לאחר ארבעה שבועות מתחילת הטיפול. ממצאים אלו תומכים בהשפעה האפשרית של ברזל להקלה בגודש וייתכן כי זהו אחד המנגנונים בהם החזר ברזל משפר תסמינים, איכות חיים ויכולת תפקודית בחולי אי-ספיקת לב.

 

ESC Heart Failure (2019)