האם ישנה עדיפות להתחלת טיפול משולב במטפורמין עם מעכבי DPP-4 על-פני טיפול מונו תרפי במטפורמין? (The Lancet)

בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, הגישה המומלצת להתחלת טיפול במטפורמין ולאחר מכן להגביר את הטיפול עם תכשיר שני, במקרה של כישלון טיפול מונותרפי, אינה אידיאלית ומנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-EASD(European Association for the Study of Diabetes) ופורסמו בוז-מנית בכתב העת The Lancet עולה כי תתכן עדיפות להתחלה מיידית של טיפול משולב במטפורמין עם מעכב DPP-4.

 

מחקר VERIFY (Vildagliptin Efficacy in combination with metfoRmIn For earlY) היה מחקר אקראי, כפל-סמיות, שכלל חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, אשר טופלו ב-254 מרכזים ב-34 מדינות. המחקר כלל ביקור סקירה לאחר שבועיים, שלושה שבועות טיפול במטפורמין בלבד וחמש שנות טיפול, אשר חולקו לשלוש תקופות מחקר.

 

מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 18-70 במידה ואובחנו עם סוכרת מסוג 2 בתוך שנתיים מהגיוס למחקר, עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 6.5-7.5% ומדד מסת גוף של 22-40 ק"ג למטר בריבוע. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול משולב מוקדם או להתחלת טיפול מונותרפיבמטפורמין.

בתקופת המחקר הראשונה, החולים קיבלו טיפול משולב מוקדם במטפורמין (מינון יומי קבוע של 1,000 מ"ג, 1,500 מ"ג, או 2,000 מ"ג) ו-Vildagliptin במינון 50 מ"ג, פעמיים ביום, או טיפול סטנדרטי במטפורמין בלבד (מינון יומי קבוע של 1,000 מ"ג, 1,500 מ"ג, או 2,000 מ"ג) ופלסבו, פעמיים ביום.

במידה והטיפול הראשוני לא הוביל לערכי המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0%, אשר אושרו בשני ביקורים עוקבים במרווח של לפחות 13 שבועות, חולים בקבוצת הטיפול המונותרפי קיבלו גם Vildagliptin במינון 50 מ"ג, פעמיים ביום, במקום טיפול הדמה והם נכללו בתקופת המחקר השניה בה כל החולים קיבלו טיפול משולב.

 

תוצא היעילות העיקרי היה שיעורי כישלון טיפול ראשוני, אשר הוגדרו בנוכחות ריכוז המוגלובין מסוכרר של 7.0% ומעלה בשני ביקורים עוקבים, במרווח של לפחות 13 שבועות, מההקצאה האקראית לאורך תקופת המחקר הראשונה.

 

הגיוס למחקר החל ב-30 במרץ, 2012, והושלם ב-10 באפריל, 2014. מבין 4,524 משתתפים שהשלימו בדיקות סקר, 2,001 משתתפים מתאימים חולקו באקראי לטיפול משולב מוקדם (998 משתתפים) או התחלת טיפול מונותרפיבמטפורמין (1,003 משתתפים). סך כולל של 1,598 חולים (79.9%) השלימו את חמש שנות המחקר: 811 (81.3%) מאלו בקבוצת הטיפול המשולב המוקדם ו-787 (78.5%) מאלו בקבוצת הטיפול המונותרפי.

 

שיעורי היארעות כישלון טיפול ראשוני במהלך התקופה הראשונה עמדו על 43.6% בקרב חולים בקבוצת הטיפול המשולב ועל 62.1% באלו בקבוצת הטיפול המונותרפי. החוקרים זיהו ירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון היחסי בזמן עד לכישלון טיפול ראשוני בקבוצת הטיפול המשולב המוקדם, בהשוואה לקבוצת הטיפול המונותרפי לאורך חמש שנות המחקר (יחס סיכון של 0.51, p<0.0001).

 

שתי גישות הטיפול היו בטוחות ונסבלות היטב, ללא אירועי בטיחות חריגים או חדשים וללא מקרי תמותה על-רקע הטיפול.

 

החוקרים מסכמים וכותבים  כי התערבות מוקדמת עם טיפול משולב, הכולל Vildagliptin עם מטפורמין מוביל לתועלת גדולה יותר ולאורך תקופה ארוכה יותר, בהשוואה לגישה המקובלת כיום של מתן מטפורמין בלבד תחילה בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2.

 

The Lancet, September 18, 2019

לידיעה במדסקייפ