הערכת הסיכון לאי-ספיקת לב ואשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם לאחר סרטן שד בשלב מוקדם (J Natl Cancer Inst)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר, מהן עולה כי אבחנות של טרשת עורקים היוו את הסיבות הנפוצות ביותר לאשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם לאחר אבחנה של סרטן שד בשלב מוקדם. פניות לבתי חולים בשל אי-ספיקת לב לעיתים קרובות הופיעו בנוכחות גורמי סיכון מעבר לטיפול כימותרפי.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הסיכון לאי-ספיקת לב הדורש טיפול במסגרת אשפוז, לאחר סרטן שד בשלב מוקדם. כמו כן, לא ידוע הקשר עם סוגים שונים של מחלות לב וכלי דם.

 

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסיה, שכלל נשים עם אבחנה של סרטן שד בשלב מוקדם, להן התאימו 3 ביקורות ללא-ממאירות, שתאמו בשנת הלידה. הם זיהו אשפוזים וביקורים בחדר מיון בשל מחלות לב וכלי דם עד סוף מרץ, 2017.

 

החיפוש הוביל לזיהוי 78,318 נשים עם סרטן שד בשלב מוקדם ו-234,954 ביקורות. שיעורי ההיארעות לאחר עשר שנים של אשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם עמד על 10.8% לאחר סרטן שד מוקדם ועל 9.1% בקבוצת הביקורת. מחלת לב איסכמית הייתה הסיבה הנפוצה ביותר לאשפוז עקב מחלות לב וכלי דם לאחר סרטן שד בשלב מוקדם.

 

החוקרים מדווחים כי לאחר תקנון, בהשוואה לקבוצת הביקורת תועד סיכון גבוה יותר לאשפוזים בשל אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.21, p<0.001), הפרעות קצב לב (יחס סיכון של 1.31, p<0.001) ומחלות צרברווסקולאריים (יחס סיכון של 1.10, p=0.002).

 

מהנתונים עולה כי שיעור הפניות לבתי חולים בשל אי-ספיקת לב היה נמוך מאוד בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם וללא גורמי סיכון ידועים (גיל מעל 60 שנים, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלה קרדיווסקולארית קודמת).

 

טיפול באנתרציקלינים ו/או Trastuzumab ניתן ל-28,950 חולות עם סרטן שד מוקדם; נשים אלו היו צעירות יותר, בהשוואה לכלל המדגם, עם שיעורים אבסולוטיים נמוכים יותר של מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם וסוכרת. עם זאת, בקבוצה זו תועד שיעור יחסי גבוה יותר של מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות תואמות בגיל.

 

ממצאים אלו מעידים כי קיים פוטנציאל להתערבות במטרה למנוע את האשפוזים הללו באוכלוסיית נשים עם סרטן שד בשלב מוקדם.

 

J Natl Cancer Inst. 2019;111(8):854-862