תסחיף ריאתי אינו נפוץ בחולים הפונים להערכה רפואית בשל אובדן הכרה (Card J Am Coll)

מנתוני מחקר BASEL IX (Basel Syncope Evaluation Study) שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי תסחיף ריאתי, למרות שעשוי להיות גורם מסכן חיים במידה ואינו מאובחן ומטופל נכונה, אינו נפוץ בקרב חולים הפונים להערכה רפואית בשל סינקופה.

 

להערכת שיעורי הימצאות תסחיף ריאתי החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,895 חולים שפנו ל-13 מרכזים ברחבי העולם בשל סינקופה, בתקופה שבין מאי 2010 ועד פברואר 2017. מבין אלו, 1,397 חולים נכללו בניתוח הנתונים ו-1,156 חולים השלימו מעקב לאורך שנתיים. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 69 שנים.

 

נוכחות או העדר תסחיף ריאתי נקבעו על-בסיס משלב סבירות קלינית לפני-בדיקה ובדיקת D-Dimer עם בדיקת CTPA או מיפוי זילוח/איוורור במקרה שהייתה התוויה קלינית.

 

החוקרים מדווחים כי אבחנת תסחיף ריאתי נשללה ב-612 חולים (44%) בשל סבירות קלינית נמוכה טרם הבדיקה (מדד Wells Score של עד 4 נקודות) ובדיקת D-Dimer שלילית. בקרב יתר החולים, בדיקות הדמיה עם CTPA או מיפוי זילוח/איוורור שללו תסחיף ריאתי בעת ההתייצגות ב-88 חולים (6.3%) ותיעדו תסחיף ריאתי ב-19 חולים (1.4%).

 

בתת-קבוצה של חולים שאושפזו בשל סינקופה וחולים שאושפזו בשל אירוע סינקופה ראשון, שיעורי הימצאות תסחיף ריאתי עלו מעט ל-2.3% ו-4.3%, בהתאמה. מדובר בשיעור נמוך משמעותית מזה עליו דווח במחקר PESIT (Pulmonary Embolism in Syncope Italian Trial), בו שיעורי תסחיף ריאתי עמדו על 17.3% בקרב 560 חולים שאושפזו בשל אירוע ראשון של סינקופה.

 

במהלך המעקב לאורך שנתיים, אבחנה חדשה של תסחיף ריאתי או תמותה קרדיווסקולארית תועדו ב-12 חולים בלבד (0.9%), ללא מקרים מתועדים בקבוצת החולים בהם אבחנת תסחיף ריאתי נשללה לאור סבירות נמוכה טרם הבדיקה ובדיקת D-Dimer שלילית במהלך הבירור הראשוני.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי תסחיף ריאתי הינו גורם לא-נפוץ לסינקופה בקרב חולים הפונים לחדרי מיון בשל אובדן הכרה. לאור זאת, אין מקום להשלים בדיקות סקר שיטתיות לתסחיף ריאתי בחולים עם סינקופה.

 

J Am Coll Cardiol. 2019;74:744-54

 

לידיעה במדסקייפ