מקומה של בדיקת סקר לרמות Lipoprotein (a) גבוהות (Circulation)

מחקר 4S שפורסם בשנת 1994 תרם רבות להבנת חשיבות ריכוזי LDL (Low-Density Lipoprotein) והפחתת חלקיקי כולסטרול אלו נבחנה במחקרים רבים לבחינת התערבויות שונות. כיום, ישנן עדויות רבות המצביעות על חשיבות חלקיקי LDL כגורם לטרשת עורקים והטיפולים הזמינים, דוגמת מעכבי PCSK9 עשויים להביא לירידה משמעותית בריכוז החלקיקים.

עם זאת, למרות השגת רמות LDL נמוכות מאוד, חולים רבים ממשיכים לסבול מאירועים קרדיווסקולאריים חוזרים, כאשר ייתכן וחלק מהתרומה להמשך התהליך הטרשתי נובע מריכוז גבוה של חלקיקי Lipoprotein (a).

במאמר דעה שפורסם בכתב העת Circulation דנים הכותבים בעדויות ובחשיבות האפשרית של Lp(a) כיעד לטיפול באוכלוסיה זו.

 

החוקרים מסבירים כי Lap(a) הינו חלקיק, אשר זוהה לראשונה בשנת 1963.

רמות גבוהות של חלקיק זה מהוות חלק מהדיסליפידמיה הגנטית הכי נפוצה, עם שכיחות של קרוב ל-20% מהחולים בארצות הברית (על-בסיס רמות Lp(a) של מעל 50 מ"ג/ד"ל).

 

עדויות אפידמיולוגיות קשרו בין Lp(a) ובין מספר מחלות לב וכלי דם, כולל אוטם לבבי, אירוע מוחי והיצרות מסתם וותין.

סיבתיות הינה קריטריון מרכזי בהערכת האפשרות כי סמנים אלו בדם עשויים לשמש כיעד טיפולי אפשרי והעדויות התומכות ב-Lp(a) היו די חיוביות.

 

מספר תכשירים מצויים כיום בשלבי פיתוח במטרה להפחית באופן ספציפי את רמות Lp(a), עם פרופיל בטיחות מצוין. עם זאת, עד כה, עדיין אין הוכחות קליניות ברורות כי להפחתת Lp(a) יש תועלת במניעת מחלות לב וכלי דם.

חלקיקי Lp(a) עדיין ממתינים לרגע בו המחקרים יתמכו בחשיבות החלקיק, בדיוק כפי שהיה עם מחקר 4S וחלקיקי LDL.

 

רמות Lp(a) זוכות לעניין מחודש בתחום המחקר הקרדיווסקולארי, לאור שאלות רבות ללא-מענה בכל הנוגע לחשיבותו במקרים אלו. בכתב העת Circulation פורסמו שני מאמרים המספקים תשובות לחלק מהשאלות בנושא.

 

במאמר הראשון, חוקרים מציגים נתונים ממחקר INTERHEART להערכת הקשר בין רמות Lp(a) והבדלים בגודל האיזופורם ובין אוטם לבבי בשבע קבוצות אתניות. החוקרים הצליחו לאשר כי רמות Lp(a) משתנות משמעותית בין אוכלוסיות אתניות שונות, כאשר באפריקאים רמות Lp(a) הגבוהות ביותר, בעוד שבסינים הרמות הנמוכות ביותר.

עוד נמצא כי באירופאים, ריכוזי Lp(a) קשורים בקשר הפוך עם גודל האיזופורם. בנוסף, החוקרים אישרו את הקשר בין רמות Lp(a) מעל 50 מ"ג/ד"ל ובין אוטם לבבי, עם עליה של 48% בסיכוי לאוטם לבבי. הממצאים הצביעו על קשר פחות או יותר עקבי באוכלוסיות אתניות שונות, עדות לכך שמדובר בגורם יסכון ללא תלות במוצא האתני.

 

במאמר השני מספקים חוקרים נתונים חשובים אודות מניעה שניונית על-בסיס נתונים ממחקר FOURIER. החוקרים מדווחים כי במשתתפים במחקר עם רמות LDL מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל תחת הטיפול התרופתי זוהה קשר בין רמות Lp(a) גבוהות יותר ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים. התוצאות תאמו למספר מחקרים קודמים, כולל מטה-אנליזה גדולה.

 

עוד מצאו החוקרים כי במשתתפים במחקר נרשמה ירידה יחסית גדולה יותר בסיכון עם הטיפול במעכבי PCSK9 באלו עם רמות Lp(a) מעל לחציון (יחס סיכון של 0.77), בהשוואה לאלו עם רמות נמוכות מהחציון. עבור כל ירידה של 25 ננומול/ליטר ברמות Lp(a) עם טיפול במעכבי PCSK9 נרשמה ירידה של 15% בסיכון היחסי.

 

למרות הצטברות עדויות בנוגע לחשיבות Lp(a) במספר מחלות לב וכלי דם ובאוכלוסיות אתניות שונות, עדיין דרושים מחקרים נוספים ונתונים רבים בנושא. בדומה למצב כיום בו טיפולים רבים מכוונים להפחתת רמות LDL, סביר להניח כי בעתיד הקרוב יהיו טיפולים המכוונים לרמות Lp(a).

 

Circulation 2019

 

לידיעה במדסקייפ