נוגדי-קרישה פומיים ישירים מהווים חלופה בטוחה לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי בחולי סרטן (AnnOncol)

נוגדי-קרישה פומיים ישירים מהווים חלופה בטוחה לטיפול ב-LMWH (Low Molecular Weight Heparin) במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות, כך עולה מתוצאות סקירה, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Annals of Oncology.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול בנוגדי-קרישה במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות עשוי להיות מאתגר לאור סיבוכים אפשריים עקב טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K– כולל דימום ואינטראקציות בין-תרופתיות אפשריות עם טיפול כימותרפי – ואי-נוחות הכרוכה בטיפול ב-LMWH. נוגדי-קרישה פומיים ישירים עשויים להתגבר על מגבלות אלו, אך עד לאחרונה לא היו מחקרים קליניים להערכת היעילות והבטיחות בחולי סרטן.

 

הסקירה הנוכחית מסכמת את ההנחיות הקליניות לטיפול, עדויות קודמות אודות בחירת טיפול בנוגדי-קרישה, מחקרים שפורסמו לאחרונה ובחנו את השימוש בנוגדי-קרישה פומיים ישירים במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות ושיקולים מיוחדים בנוגע לשימוש בתרופות אלו.

 

על-בסיס הנתונים הזמינים,

ההנחיות הקליניות ממליצות על מתן LMWH למשך לפחות 3-6 חודשים לחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות. אעפ"י כן, LMWH אינו משמש באופן מספק וכרוך בשיעורים נמוכים של היענות או הקפדה על טיפול לאורך זמן בחולים אלו, בהשוואה לטיפול פומי בנוגדי-קרישה.

 

כיום מתפרסמים עוד ועוד נתונים קליניים התומכים בשימוש בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בחולי סרטן.

 

במחקר Hokusai-VTE, הטיפול ב-Edoxaban היה לא-נחות בהשוואה ל-Dalteparin (פרגמין) למשלב הישנות תרומבואמבוליזם ורידי ודימום מג'ורי (12.8% לעומת 13.5%), עם מספר נמוך יותר של מקרי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי (7.9% לעומת 11.3%) ושיעור גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית של דימומים מג'וריים (6.9% לעומת 4.0%); רק בחולים עם ממאירות בערכי העיכול תועד סיכון גבוה יותר משמעותית של דימומים עם Edoxaban.

 

במחקר SELECT-D, הטיפול ב-Rivaroxaban לווה במספר נמוך יותר של מקרי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי (4% לעומת 11%), עם שיעור דומה של דימומים מג'וריים (6% לעומת 4%) ומספר גבוה יותר של דימומים לא-מג'וריים, אך בעלי חשיבות קלינית (13% לעומת 4%), בהשוואה ל-Dalteparin. מרבית אירועי הדמם היו ממקור מערכת העיכול או ממקור אורולוגי; בחולים עם ממאירות של הוושט/קיבה-ושט תועדו שיעורים גבוהים יותר של אירועי דמם מג'ורי עם Rivaroxaban (קסרלטו) (36% לעומת 11%).

 

באשר להשוואת Apixaban (אליקוויס)אל מול Dalteparin, מחקר CARAVAGGIO נמשך בימים אלו והתוצאות המוקדמות מ-ADAM VTE הן מבטיחות.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהעדויות בספרות הרפואית עולה כי נוגדי-קרישה פומיים ישירים מהווים חלופה סבירה ל-LMWH בטיפול במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות. בחולים עם ממאירויות של מערכת העיכול, יש לשקול את השימוש בתרופות אלו בכל מקרה לגופו, תוך הערכת מאזן סיכון-תועלת של הטיפול.

 

Ann Oncol 2019

 

לידיעה במדסקייפ