טיפול בחסמי ביתא מעבר לשנה לאחר אוטם לבבי אינו משפר הישרדות החולים (J Am Heart Assoc   )

טיפול בחסמי ביתא לא הוביל לשיפור ההישרדות מעבר לשנה אחת לאחר אוטם לבבי, אם כי תוארה השפעה תלוית-מינון, כך עולה מניתוח נתונים ממאגר OBTAIN, שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שההמלצה כיום היא למתן טיפול בחסמי ביתא לאחר אוטם לבבי, התועלת של טיפול ארוך-טווח לא הוכחה מטרתם כעת הייתה לבחון את היעילות של חסמי ביתא בקרב חולים ששרדו אוטם לבבי לאחר שנה אחת.

מאגר OBTAIN כלל 7,057 חולים עם אוטם לבבי חד ו-6,077 משתתפים ששרדו לאחר שנה אחת. נתונים אודות מינון חסמי-ביתא היו זמינים עבור 3,004 חולים, כאשר החוקרים סיווגו את המשתתפים במחקר למספר קבוצות לפי מינוני המטרה ממחקרים אקראיים: ללא טיפול בחסמי ביתא; מינון של 0-12.5%; מינון של 12.5-25%; מינון של 25-50%; ומינון של מעל 50%. 

מניתוח דיכוטומי עלה כי טיפול בחסמי ביתא לא הוביל לשיפור הישרדותי. 

ניתוח סטטיסטי לפי מינון הדגים עליה משמעותית בתמונה בקבוצות הבאות, בהשוואה לאלו שנטלו מינון של 12.5-25%: סיכון כפול כפליים באלו שלא קיבלו טיפול בחסמי ביתא (יחס סיכון של 1.997, p<0.01), סיכון גבוה פי 1.8 באלו שנטלו מינון של 0-12.5% (יחס סיכון של 1.817, p<0.02) וסיכון גבוה פי 1.76 באלו שנטלו מינון של 25-50% (יחס סיכון של 1.76, p<0.02).

ההבדל בתמותה בקבוצה שקיבלה את המינון המלא לא היה מובהק סטטיסטית. מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי רק להיסטוריה של אי-ספיקת לב הייתה אינטראקציה משמעותית עם ההשפעה של חסמי ביתא על ההישרדות.

החוקרים מדווחים כי לאור ההתקדמות האדירה בתחום הטיפול באוטם לבבי חד ולאחר אוטם לבבי, חשוב לשקול מחדש את מקומו של טיפול בחסמי ביתא. 

עם זאת, השאלה הרלבנטית אינה עוד אם כל החולים לאחר אוטם לבבי חד צריכים לקבל טיפול בחסמי ביתא.

 מחקר OBTAIN ותת-מחקר זה תומכים בצורך בגישה חדשה בכל הנוגע לזיהוי החולים בהם יש מקום למתן טיפול, קביעת משך הטיפול והמינון. ישנה חשיבות רבה לרפואה מותאמת אישית בטיפול באוכלוסיה מגוונת זו של חולים. 

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המינון ומשך הטיפול בחסמי ביתא לאחר אוטם לבבי חד.

J Am Heart Assoc. 2021

לידיעה ב-Healio