ההשפעה של טיפול באלדקטון על התפקוד הלבבי וסמני פיברוזיס בחולים בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב (Eur Heart J)

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש המעלים את האפשרות כי טיפול ב-Spironolactone (אלדקטון) בחולים בסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב עשוי לסייע במניעת התפתחות אי-ספיקת לב.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של אלדקטון על פיברוזיס ותפקוד לבבי בחולים בסיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב.

מחקר אקראי, בתווית-פתוחה, להשוואת אלדקטון במינון 50 מ"ג ביום או טיפול ביקורת למשך עד תשעה חודשים בחולים עם מחלה כלילית או בסיכון גבוה למחלה כלילית, עם רמות מוגברות של B-type Natriuretic Peptide בדם.

התוצא העיקרי היה האינטראקציה בין רמות Galectin-3 בפלזמה והשינוי ברמות PIIINP (Procollagen Type III N-terminal Pro-Peptide) במשתתפים בזרוע הטיפול באלדקטון לעומת זרוע הביקורת. עוד מדדו החוקרים את ריכוזי CITP (Type I C-terminal Telopeptide) ו-PICP (Procollagen Type-I C-terminal Pro-Peptide), המשקפים פירוק וייצור של קולגן.

מדגם המחקר כלל 527 משתתפים (גיל חציוני של 73 שנים, 26% נשים).

מהנתונים עולה כי השינויים בריכוזי PIINP היו דומים בשתי הקבוצות (p=0.32), אך באלו שטופלו באלדקטון תועדה ירידה גדולה יותר בריכוזי PICP (הבדל ממוצע של 8.1 מיקרוגרם/ליטר; p<0.0001) וביחס בין PICP/CITP (הבדל ממוצע של 2.9-, p<0.0001). לא תועדה אינטראקציה בין רמות Galectin בדם.

בקרב חולים בזרוע הטיפול באלדקטון תועדה ירידה בלחץ דם סיסטולי (הבדל ממוצע של 10 מ"מ כספית, p<0.0001), נפח פרוזדור שמאל (הבדל ממוצע של 1.95%, p=0.010) וריכוזי NT-proBNP (הבדל ממוצע של 57 ננוגרם/ליטר, p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול באלדקטון עשוי להשפיע על מטבוליזם קולגן סוג I, אך דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם הטיפול התרופתי עשוי לדחות או למנוע התקדמות לאי-ספיקת לב תסמינית.

Eur Heart J 2021;42:684–696

לידיעה במדסקייפ