טיפול אנדווסקולארי משפר תוצאות טיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי על-רקע חסימת עורק בזילארי (JAMA Neurol)

טיפול אנדווסקולארי משפר משמעותית את היכולת התפקודית ומפחית תמותה לאחר 90 ימים, בהשוואה לטיפול תרומבוליזה סטנדרטי, כך עולה מתוצאות מחקר BASILAR (EVT for Acute Basilar Artery Occlusion Study) שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

 

מדגם המחקר כלל 829 מבוגרים (גיל חציוני של 65 שנים, 74% גברים) שהתייצגו עם תסמינים אקוטיים של אירוע מוחי משנית לחסימת עורק בזילארי. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר ארצי פרוספקטיבי של חולים עם הוכחה הדמייתית לחסימת עורק בזילארי ב-47 מרכזים לטיפול באירוע מוחי ב-15 מחוזות ברחבי סין.

 

מבין המשתתפים במחקר, 182 חולים קיבלו טיפול תרומבוליזה בתוך 6 שעות מהופעת חסימת עורק בזילארי. 647 משתתפים בקבוצת התערבות משולבת קיבלו גם טיפול אנדווסקולארי בתוך 24 שעות.

 

טיפול תרופתי סטנדרטי כלל מתן תוך-ורידי של rt-PA או Urokinase, נוגדי-טסיות ונוגדי-קרישה בלבד או במשלב.

 

התוצא העיקרי היה שיפור במדד Modified Rankin Scale (mRS) לאחר 90 ימים בין שתי הקבוצות. תוצא היעילות המשני כלל תוצאות תפקוד נוירולוגי טוב (מדד mRS של עד 3 נקודות) לאחר 90 ימים. תוצאי הבטיחות כללו דימום תוך-מוחי תסמיני ותמותה לאחר 90 ימים.

 

מהנתונים עולה כי התוצאות התפקודיות לאחר 90 ימים השתפרו משמעותית עם טיפול אנדווסקולארי (יחס סיכויים מתוקן של 3.08, p<0.00).

יתרה מזאת, טיפול אנדווסקולארי לווה בשיעור גבוה יותר משמעותית של מדד mRS של עד 3 נקודות, לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 4.70, p<0.001) ושיעורים נמוכים יותר של תמותה לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 2.93, p<0.001), למרות עליה באירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני (7.1% לעומת 0.5%, p<0.001).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם חסימה אקוטית של העורק הבזילארי, טיפול אנדווסקולארי בתוך 24 שעות מהופעת החסימה מלווה בתוצאות תפקודיות טובות יותר ושיעורי תמותה נמוכים יותר.

 

JAMA Neurol. Published online February 20, 2020

 

לידיעה במדסקייפ