דיאליזה מוקדמת בחולים קשים עם נזק כלייתי אינה משפרת הישרדות חולים ( Med N Engl J)

בחולים עם נזק כלייתי חד בדרגה חמורה, טיפולי דיאליזה בשלב מוקדם לא הפחיתו את הסיכון לתמותה בתוך 90 ימים, בהשוואה לחולים בהם נדחתה התחלת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד מופיע בשכיחות גבוהה בחולים קריטיים, כאשר חלק גדול מהם נדרש לטיפול כלייתי חליפי. עם זאת, המועד הטוב ביותר להתחלת טיפול זה עדיין אינו ידוע.

 

החוקרים השלימו מחקר בינלאומי, אקראי ומבוקר, שכלל חולים קריטיים עם נזק כלייתי חד וחמור.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול כלייתי חליפי בשלב מוקדם (התחלת טיפול בתוך 12 שעות מנקודת הזמן בה החולה ענה על קריטריוני התחלת דיאליזה) גישה סטנדרטית (כאשר טיפול כלייתי חליפי נדחה עד התוויות קונבנציונאליות או נזק כלייתי חד שנותר למשך מעל 72 שעות). התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה לאחר 90 ימים.

 

מבין 3,019 חולים שנכללו במחקר, 2,927 נכללו בניתוח הנתונים, מהם 1,465 חולים בקבוצת טיפולי דיאליזה בשלב מוקדם ו-1,462 חולים בקבוצת הגישה הסטנדרטית. מבין אלו, טיפול כלייתי חליפי בוצע ב-1,418 חולים (96.8%) בקבוצת הטיפול המוקדם וב-903 חולים (61.8%) באלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

 

לאחר 90 ימים, שיעורי התמותה היו דומים בשתי הקבוצות ועמדו על 43.9% בקבוצת הטיפול המוקדם ועל 43.7% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

בקרב חולים ששרדו לאחר 90 ימים, המשך תלות בטיפול כלייתי חליפי תועדה ב-85 מבין 814 חולים (10.4%) בקבוצת הטיפול המוקדם וב-49 מבין 815 חולים (6%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (סיכון יחסי של 1.74, רווח בר-סמך 95% של 1.24-2.43).

 

אירועים חריגים תועדו ב-346 מבין 1,503 חולים (23%) בקבוצת הטיפול המוקדם וב-245 מבין 1,489 חולים (16.5%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (p<0.001).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים במצב קריטי עם נזק כלייתי חד, גישת טיפול כלייתי חליפי מוקדם אינה מלווה בסיכון מופחת לתמותה בתוך 90 ימים, בהשוואה לגישת טיפול סטנדרטית.

 

N Engl J Med 2020

 

לידיעה במדסקייפ