היתרון ההישרדותי של התערבות כלילית מילעורית בהנחיית FFR בחולים עם מחלת לב איסכמית יציבה (J Am Coll Cardiol)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר, מהן עולה כי בחולים עם מחלת לב איסכמית יציבה ועדות אנגיוגרפית לנגעים כליליים הגורמים היצרות בינונית, השימוש ב-FFR (Fractional Flow Reserve) מצוי במגמת עליה איטית ומלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר שנה אחת.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים בכל הנוגע לשימוש והתוצאות הקליניות של מדידת FFR בחולים עם מחלת לב איסכמית יציבה, לאחר שמחקרים קודמים התמקדו באוכלוסיות נבחרות. כעת ביקשו החוקרים לבחון את דפוסי השימוש ב-FFR בתנאי עולם-אמיתי ואת ההשפעות על התוצאות בחולים עם מחלת לב איסכמית יציבה והיצרות בינונית.

 

החוקרים התבססו על נתוני תכנית CART (Clinical Assessment, Reporting and Tracking) והתמקדו בחולים בהם הושלמה אנגיוגרפיה כלילית בין תחילת 2009 ועד סוף ספטמבר, 2017, עם עדות למחלת לב איסכמית יציבה והיצרות בינונית באנגיוגרפיה (היצרות של 40-69%). הם תיעדו את מגמות השימוש ב-FFR ובחנו גורמים מנבאים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין גישת רה-וסקולריזציה בהנחיית FFR ובין תמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת.

 

מדגם המחקר כלל 17,989 חולים מ-66 מרכזים. שיעורי השימוש ב-FFR עלו בהדרגה מ-14.8% ל-18.5% בכלל החולים עם היצרות בינונית ומ-44% ל-75% בחולים בהם הושלמה התערבות כלילית מילעורית.

 

שיעורי התמותה לאחר שנה אחת עמדו על 2.8% בקבוצת החולים בהם נעשה שימוש ב-FFR ועל 5.9% בקבוצת החולים בהם בוצעה אנגיוגרפיה בלבד (p<0.0001). לאחר תקנון לגורמים ברמת המטופל, האתר והפרוצדורה, רה-וסקולריזציה בהנחיית FFR לוותה בירידה של 43% בסיכון לתמותה לאחר שנה אחת, בהשוואה לרה-וסקולריזציה על-בסיס אנגיוגרפיה בלבד (יחס סיכון של 0.57; p<0.0001).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלת לב איסכמית יציבה והיצרות בינונית באנגיוגרפיה, השימוש ב-FFR עלה לאט ולווה בשיעורי תמותה לאחר שנה אחת שהיו נמוכים משמעותית.

 

J Am Coll Cardiol. Published online January 27, 2020

 

לידיעה במדסקייפ