סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר שחרור מבית החולים (Bowel Dis Inflamm)

בחולים עם מחלת מעי דלקתית ששוחררו מאשפוז ללא התערבות ניתוחית ובחולים עם קוליטיס כיבית לאחר ניתוח קיים סיכון מוגבר להתפתחות תרומבואמבוליזם ורידי לאחר השחרור מאשפוז, בהשוואה לחולים ללא מחלת מעי דלקתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Disease.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מעי דלקתית מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי במהלך אשפוז. עם זאת, לא ברור אם הסיכון המוגבר נותר גם לאחר השחרור מבית החולים וזו הייתה מטרתם במחקר הנוכחי.

 

המחקר נערך בין 2002-2016 והתבסס על נתונים ממאגר רישום חולים באונטריו. מבוגרים עם מחלת מעי דלקתית, אשר אושפזו למשך 72 שעות ומעלה, סווגו לקבוצת חולים שטופלה שמרנית או בהתערבות ניתוחית ולהם התאימו החוקרים ביקורות ללא מחלת מעי דלקתית.

 

מדגם המחקר כלל 81,900 חולים עם מחלת מעי דלקתית ששוחררו לביתם, 62,848 לא נותחו באשפוז ו-19,052 שוחררו לאחר התערבות ניתוחית, להם התאימו החוקרים ביקורות תואמות ללא מחלת מעי דלקתית.

 

ההיארעות המצטברת של מחלת מעי דלקתית שנה לאחר השחרור מבית החולים עמדה על 2.3% בקבוצת החולים עם מחלת מעי דלקתית שטופלו שמרנית ועל 1.6% בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית בהם הושלמה התערבות ניתוחית באשפוז. ההיארעות עלתה ב-4% בכל שנה בקבוצת החולים עם מחלת מעי דלקתית שטופלו שמרנית (יחס שיעורי היארעות של 1.04; רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.05).

 

בניתוח המותאם מצאו החוקרים כי הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי חודש לאחר השחרור היה גדול יותר בחולים עם מחלת מעי דלקתית שטופלו שמרנית (יחס סיכון של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.51-1.96) ובחולים עם קוליטיס כיבית לאחר התערבות ניתוחית באשפוז (יחס סיכון של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.16-2.45), אך לא בחולי קרוהן לאחר ניתוח. מגמות אלו נותרו לאורך 12 חודשים לאחר השחרור מבית החולים.

 

החוקרים כותבים כי ממצאים אלו תומכים בצורך בשמירה על ערנות מוגברת ושקילת אפשרות טיפול מונע כנגד תרומבואמבוליזם ורידי באוכלוסיה זו.

 

Inflamm Bowel Dis 2020

 

לידיעה ב-MedPage Today