השוואת ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים לעומת התערבות כלילית מילעורית בחולים עם ירידה חמורה במקטע הפליטה של חדר שמאל (JAMA Cardiology)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר, מהן עולה כי בחולים עם ירידה חמורה במקטע הפליטה של חדר שמאל, שיעורי התמותה ושיעור סיבוכים קרדיווסקולאריים היו גבוהים יותר משמעותית בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה לחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.

 

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך באונטריו, קנדה, בין תחילת אוקטובר 2008 ועד סוף דצמבר 2016 וכלל נתונים אודות תושבי המחוז בגילאי 40-84 שנים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של מתחת ל-35% ומחלת עורקים כלילית המערבת מספר עורקים כליליים, את העורק הכלילי השמאלי הראשי ו/או את העורק הקדמי היורד.

 

בכל החולים בוצעה פרוצדורת רה-וסקולריזציה, בין אם התערבות כלילית מילעורית או ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. התוצא העיקרי במחקר היה שיעורי התמותה מכל-סיבה ותוצאים משניים כללו את התמותה עקב מחלות לב וכלי דם, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים וכל אחד מהסיבוכים הקרדיווסקולארים בנפרד.

 

מדגם המחקר כלל 12,113 משתתפים (גיל ממוצע של 64.8 שנים בקבוצת התערבות כלילית מילעורית ו-65.6 שנים בקבוצת ניתוח מעקפים) אשר הותאמו זה לזה על-בסיס 30 מאפיינים בסיסיים: 2,397 חולים היו לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ומספר דומה היו לאחר התערבות כלילית מילעורית.

 

במהלך חציון משך מעקב של 5.2 שנים, בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית (יחס סיכון של 1.6), בהשוואה לחולים לאחר ניתוח מעקפים. בדומה, שיעורי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.4), סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (יחס סיכון של 2.0), רה-וסקולריזציה נוספת (יחס סיכון של 3.7) ואשפוז עקב אוטם לבבי (יחס סיכון של 3.2) ואי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.5) היו גבוהים יותר בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה לחולים התואמים לאחר ניתוח מעקפים.

 

ממצאי המחקר עשויים לסייע לרופאים המעורבים בהליכי קבלת החלטות הנוגעות לטיפול באוכלוסיית חולים זו.

 

JAMA Cardiology 2020

 

לידיעה ב-MedPage Today