מהי היעילות והבטיחות בתנאי עולם אמיתי של תרופות נוגדות קרישה פומיות לפרפור עליות? (Thromb Res )

השוואה ישירה בין תרופות נוגדות קרישה הניטלות דרך הפה, בטיפול בחולים עם פרפור עליות שאיננו מסתמי, הראתה כי אין הבדל ביעילות של הטיפולים השונים, אך הציגה העדפה מסוימת בירידה בסיכון לדימומים במטופלים שקיבלו dabigatran ו-apixaban , כאשר אלה נטלו מינון מינון סטנדרטי, ול-apixaban  בעת קבלת מינון מופחת.

 

תרופות מסוג DOACs –  או Direct oral anticoagulants  הוכחו במחקרים שונים כשוות או יעילות יותר מ-warfarin במניעה של שבץ או תסחיף סיסטמי, עם סיכון נמוך לדימום חמור במטופלים עם פרפור עליות שאיננו ממקור מסתמי (NVAF, או non-valvular atrial fibrillation). במחקר הנוכחי חיפשו החוקרים לבחון האם היעילות והבטיחות משתנה בקרב התרופות השונות במשפחה זו: apixaban, rivaroxaban ו- dabigatran.

במחקר השתתפו מטופלים שהחלו את הטיפול ב-DOAC, מבין מאגר המידע השוודי, בין ינואר 2013 לדצמבר 2015.

החוקרים חילקו את המטופלים לעוקבות של  apixaban, rivaroxaban ו- dabigatran לפי התרופה שקיבלו והמינון (נמוך, או סטנדרטי). מאפייני המטופלים בתחילת המחקר כמו גם יעד המחקר העיקרי נאספו ממאגרי המידע  (Swedish quality registers וה- the National Patient Registry ). עוקבות המטופלים הושוו והותאמו באופן ישיר ומיטבי.

 

במחקר לקחו חלק 25,843 מטופלים עם פרפור עליות שאיננו מסתמי.

החוקרים מציינים כי מטופלים שקיבלו מינון סטנדרטי של apixaban או של dabigatran  היו בסיכון נמוך יותר לדימום חריף מאשר המטופלים שקיבלו rivaroxaban, עם HR 0.69 (וערכי 95% CI 0.54-0.88) ו- HR 0.64 (ערכי 95% CI 0.48-0.87).

 

מטופלים שקיבלו מינון מופחת של תרופת apixaban  היו בסיכון מופחת לדימום חריף בהשוואה למטופלים שקיבלו dabigatran  או rivaroxaban, עם HR 0.62 (וערכי 95% CI 0.44-0.88) אל מול 0.45 (ו-95% CI 0.33-0.61).

במטופלים שקיבלו מינון מופחת, הקבוצה שנטלה dabigatran  הציגה את שיעור התמותה הנמוך ביותר מכל סיבה. החוקרים לא מצאו פערים ביעילות בין התרופות השונות.

 

לסיכום, החוקרים כותבים כי בתנאי עולם אמיתי ובקבוצות העוקבה שנבחנו, השוואה ישירה בין התרופות הציגה עדיפות לפרופיל הבטיחות הנוגע לדימום בעבור dabigatran ו-apixaban , בקבלת מינון סטנדרטי, ול-apixaban  בקבלת מינון מופחת, ללא הבדלים ביעילות התרופה בין הטיפולים השונים. לכן, המחקר מאשר ממצאים מהשוואות לא ישירות שנעשו בין התרופות בעבר, ועל אף כן, לדעת החוקרים יש מקום עדיין לערוך מחקרים השוואתיים נוספים בנושא.

 

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31816553

ThrombRes. 2019 Nov 13;185:135-141. doi: 10.1016/j.thromres.2019.11.010. [Epubahead of print]