מאמרים מובילים
הג'ורנאל קלאב של האיגוד הפנימי | בעריכת ד"ר אבישי אליס
מומלץ לקרוא את הגרסה המלאה של המאמרים
26.9.2011
שיתוף פעולה ממוחשב של צוות הכולל רופא ורוקח משפר משמעותית הטיפול בליפידים בחולי סוכרת סוג 2
(Medicine Archives of Internal)
עבודת צוות משפרת את רמות הכולסטרול בחולי סוכרת סוג 2, כך עולה ממחקר של שנתיים המוצג במהדורת ה-12 לספטמבר של Archives of Internal Medicine.
המחקר בוצע במסגרת הקהילתית של מחוז אורגון בארה"ב ונכללו בו כאלה שאובחנו עם סוכרת סוג 2 ומעל גיל 18.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות ולקבוצת בקרה. בקבוצת ההתערבות שולבו רוקח קליני ו-Care Manager - מערכת מידע הכוללת התראות אוטומטיות הקשורות לסוכרת, רשם אינטרנטי וקבלת פידבקים על רמת ביצוע לכל הקלינאים המשתתפים במחקר.
היעד המרכזי של המחקר היה ההבדל בין קבוצת ההתערבות לביקורת בהשגת יעדי LDL-C, ממוצע רמת LDL-C, רישום תרופות להפחתת רמות ליפידים ושביעות רצון המטופלים.
השתתפו קרוב ל-7000 מטופלים סוכרתיים שהיו בטיפול של 68 קלינאים ב-9 קליניקות שונות.
בהשוואה לקבוצת הביקורת (שקיבלה טיפול קונבנציונלי) , המטופלים בקבוצת ההתערבות נטו להשיג יעדי כולסטרול בשיעור גבוה יותר : 78% לעומת 50% עם מובהקות סטטיסטית של p=0.03, גם רמת ה-LDL-C הממוצעת הייתה נמוכה יותר באופן מובהק ב-12 מ"ג/ד"ל.
בנוסף , בקבוצת ההתערבות שיעור ביצוע בדיקות LDL-C היה ב-15% גבוה יותר מזה שבוצעו בקבוצה הביקורת. לא היה הבדל מובהק בין שתי הקבוצות מבחינת שביעות רצון.
החוקרים מסכמים ששיתוף פעולה של קבוצה הכוללת רוקח ורופא משפרת באופן משמעותי ומובהק רמות LDL-C ושיעורי השגת יעדי כולסטרול בחולי סוכרת סוג 2.
Arch Intern Med . 2011;171:1480-1486, 1428-1429.
הערת המערכת : למתעניינים מומלץ בהחלט להכנס לבית הספר לסוכרת שם מוקדש שיעור מלא (ע"י פרופ' דרור חרץ) לדגשים בטיפול בכולסטרול בקרב חולי סוכרת.
השוואה בין Losartan ובין Exforge כתוספת לתיאזידים בטיפול ביתר לחץ דם (J Clin Hypertens)
ממחקר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Hypertension עולה כי שילוב ARB (Angiotensin Receptor Blocker) עם חסמי תעלות סידן ו-Hydrochlorothiazde הינו טיפול יעיל יותר מהעלאת הטיפול בשילוב ARB עם Hydrochlorothiazide למינון מקסימאלי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והבטיחות של שילוב ,ARB חסם תעלות סידן (Exforge) ו-Hydrochlorothiazide (Valsartan/Amlodipine/Hydrochlorothiazide במינון 160/5/2 מ"ג), אל מול המינונים המקסימאלים של השילובים הקיימים של ARB עם Hydrochlorothiazide (Losartan/Hydrochlorothiazide במינון 100/25 מ"ג) בטיפול בחולים עם יתר לחץ דם בשלב 2.
חולים עם לחץ דם סיסטולי ממוצע בישיבה בטווח 160 מ"מ כספית עד 200 מ"מ כספית, חולקו באקראי לטיפול ב-Valsartan/Amlodipine (Exforge) במינון 160/5 מ"ג (241 חולים) או Losartan במינון 100 מ"ג (247 חולים). בהמשך הוסף טיפול ב-Hydrochlorothiazide במינון 25 מ"ג לשני הטיפולים. התוצא העיקרי היה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע בישיבה מתחילת המחקר ועד לאחר שישה שבועות.
החוקרים מדווחים כי הירידה בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע בישיבה הייתה גדולה יותר משמעותית בקבוצת המטופלים ב-Valsartan/Amlodipine , בהשוואה לקבוצת המטופלים ב-Losartan (שינוי ממוצע של 31.8- מ"מ כספית בהשוואה ל-26.4- מ"מ כספית, p<0.001 ).
ירידה נוספת תועדה לאחר העלאת המינון ל-320/10/25 מ"ג לאחר שישה שבועות בקבוצת המטופלים ב-Valsartan/Amlodipine והחלפת טיפול מ-Losartan/Hydrochlorothiazide לטיפול ב-Valsartan/Amlodipine/Hydrochlorothiazide (לאחר שישה שבועות, 160/5/25 מ"ג; לאחר תשעה שבועות, 320/10/25 מ"ג) בקבוצת המטופלים ב-Losartan .
גם שיעור החולים שהשיגו לחץ דם של מתחת ל-140/90 מ"מ כספית היה טוב יותר בקבוצת המטופלים ב-Valsartan/Amlodpine .
סחרחורות הינה תופעת הלוואי היחידה שדווחה בלמעלה מ-5% מהחולים (5.4% מהמטופלים ב-Valsartan/Amlodipine, 3.6% מהמטופלים ב-Losartan).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מינונים מתונים של שילוב ARB עם חסמי תעלות סידן ו-Hydrochlorothiazide הפחית את לחץ הדם באופן יעיל יותר ממינון מקסימאלי של ARB עם Hydrochlorothiazide .
J Clin Hypertens (Greenwich) 2011 Aug;13(8):588-97.
הערכת תוצאות ארוכות הטווח של Infliximab בטיפול בחולים עם Ankylosing Spondylitis
(Rheumatol Clin Exp)
ממחקר שפורסם ב-Clinical and Experimental Rheumatology עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת Anti-TNF (Infliximab) הוכח כיעיל ובטוח כאשר ניתן לתקופת זמן ארוכה בחולים עם Ankylosing Spondylitis (AS).
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הבטיחות והיעילות ארוכי הטווח של טיפול
ב-Infliximab בחולים עם Ankylosing Spondylitis בתנאי העולם האמיתי.
מדגם המחקר כלל חולי AS משש מדינות אירופאיות, שהשלימו את מחקר ASSERT בן השנתיים. בתחילת המחקר, החולים סווגו לשתי קבוצות – קבוצה ראשונה שכללה חולים שלא טופלו ב-Infliximab לאחר מחקר ASSERT וקבוצה שניה שכללה חולים שטופלו ברציפות בתרופה. חולים בקבוצה הראשונה חולקו עוד לחולים עם הישנות וחולים בהפוגה. כל החולים בקבוצה הראשונה עם הישנות והחולים בקבוצה השנייה המשיכו בנטילת Infliximab למשך 96 שבועות, במינון ממוצע של 5 מ"ג לק"ג, במרווחים של 6-8 שבועות. החולים בקבוצה הראשונה בהפוגה טופלו גם כן במקרה של הישנות.
החוקרים מדווחים כי מדגם (European Ankylosing Spondylitis Infliximab Cohort) EASIC כלל 103/149 חולים (69%), 1.3 שנים לאחר סיום מחקר ASSERT. 9 חולים שלא נטלו Infliximab לאחר מחקר ASSERT פיתחו הישנות, 5 חולים שלא נטלו את התרופה לאחר מחקר ASSERT היו בהפוגה ו-89 חולים נטלו את הטיפול ב-Infliximab באופן רצוף ממחקר ASSERT.
מרבית המשתתפים היו גברים (83%) עם גיל ממוצע של 44 שנים.מרבית החולים שהמשיכו את הטיפול ב-Infliximab השלימו את המחקר (86%), זאת בהשוואה לחמישה חולים בלבד שלא נטלו Infliximab ממחקר ASSERT (33%) – בעיקר בשל תופעות אלרגיות לאחר מתן Infliximab . בסך הכל, 22 חולים פרשו מהמחקר - 6 בשל תופעות לוואי, 4 בשל חוסר תועלת, 3 בשל הריון מתוכנן. כל המדדים הצביעו על ערך מוסף עם הזמן, עם תוצאות טובות יותר לאחר 96 שבועות, בהשוואה למצב בתחילת מחקר ASSERT .
החוקרים מסכמים וכותבים כי מרבית החולים נטלו ברציפות ובהצלחה את הטיפול ב-Infliximab במשך חמש שנים, בעוד שהפסקת הטיפול והחזרתו הביאה לתוצאות פחות משביעות רצון, בשל שכיחות הופעת תגובות רגישות-יתר.
Clin Exp Rheumatol 2011 Jul-Aug;29(4):672-80.
הפרעות זקפה עשויות להעיד על מחלת לב (Journal of the American College of Cardiology)
ממטה-אנליזה שפורסמה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי אימפוטנציה עשויה להעיד על מחלות לב בחלק מהגברים. ממחקר נוסף שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי לשינויי אורחות חיים לשמירה על בריאות הלב או תרופות להפחתת רמות שומנים בדם עשויה להיות השפעה חיובית על הבריאות המינית של גברים.
החוקרים אספו נתונים מ-12 מחקרים אודות אימפוטנציה ומחלות לב, שכללו סך הכל כ-37,000 גברים במטרה לבחון את הקשר בין הפרעות בתפקודי זקפה ובין בריאות הלב.
מהתוצאות עולה כי בגברים עם הפרעות זקפה נרשמה עליה של 48% בסיכון להתפתחות מחלות לב. בגברים אלו גם שיעורי התמותה היו גבוהים יותר, בהשוואה לגברים ללא הפרעות בתפקוד המיני.
החוקרים כותבים כי גורמי סיכון מסורתיים, דוגמת עישון, השמנה, סוכרת ולחץ דם גבוה, לא הסבירו את הקשר.
הממצאים מחזקים את חשיבות נוכחות אימפוטנציה כגורם סיכון למחלות לב בפני עצמה, מעבר להשלכות הפסיכולוגיות והזוגיות של ההפרעה בתפקוד המיני.
במחקר שפורסם ב-Archives of Internal Medicine ערכו החוקרים סקירה של עובדה מוקדמת ומצאו כי הן שינויים באורחות חיים והן טיפול בסטטינים הביאו לשיפור הפרעות זקפה, אם כי מדובר היה בשיפור קל.
לדוגמא, בגברים שעסקו בפעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר או הקפידו על דיאטה ים-תיכונית, נרשם שיפור של 2.4 נקודות בסולם של 25 נקודות להערכת הפרעות זקפה. באלו שנטלו סטטינים נרשם שיפור דומה של 3.1 נקודות.
למרות שהשיפור אינו בולט בכל הגברים, החוקרים סבורים כי הממצאים מחזקים את העדויות הזמינות כיום אודות הרגלי תזונה בריאים והקפדה על פעילות גופנית כמרכיבים חשובים לשיפור איכות החיים של גברים ע"י שיפור התפקוד המיני.